פרשת קדושים (ספר ויקרא)
- Gidon Burcat
- Jan 7
- 1 min read
פרשת קדושים נפתחת בציווי המהדהד: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". הייחודיות של פרשה זו היא שהיא מפרקת את המושג המופשט "קדושה" למעשים יומיומיים ופשוטים מאוד. היא כוללת עשרות מצוות מעשיות: החובה להשאיר חלק מהיבול לעניים (לקט ושכחה), האיסור על הלנת שכר של פועל, איסור רכילות ושנאת אחים בלב, והחובה לכבד את הזקן.
השיא של הפרשה הוא המשפט שרבי עקיבא הגדיר כ"כלל גדול בתורה": "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". הפרשה מלמדת שקדושה אינה נמצאת רק בבתי כנסת או בטקסים דתיים, אלא בעיקר בדרך שבה אדם מתנהג בשוק, בבית ובעסקים. היא דורשת מאיתנו להיות הגרסה הטובה והמוסרית ביותר של עצמנו בתוך החברה.