רשמים של משתתפים מיום הכיפורים בניגון הלב
יום כיפור בניגון הלב.
בהתחלה זה היה נראה חלום שלא נצליח להגשים. כשהעזנו והתחלנו זה הרגיש בהתחלה מוזר. רובנו לא גדלנו על גירסא דה ינקותא של תפילות ומזמורים. היה היסוס ולעיתים מבוכה. המובילים שלנו באומץ ובנחישות לימדו עוד ועוד ניגונים, ולאורך השנים גם אירחנו בקהילה מלחיני ניגונים שלימדו אותנו שירה שפותחת שערי שמיים. אט אט נבנה ההרגל, נבנתה מסורת. גילינו שהניגונים של יום כיפור הם הניגונים הכי נוגעים. הכי מרגשים. גילינו את הכוח שיש לשיחת השירה הזו שבין מוביל התפילה לקהילה, שבין החזנים לקהל. הבנו את כוחה של התפילה המשותפת ואת היכולת שלנו ליצור מקום וזמן שבו ליחיד יש מרחב בחירה: להתייחדות עם עצמו ולהיות חלק מ-ה"יחד" הקהילתי, להתפלל מהחוברת הכתובה וגם מתוך הלב, להשתתף בלימוד או במדיטציה וגם להיות בחדר , לצום או לאכול או רק לשתות, לשתוק ולהתכנס פנימה וגם לשוחח ולהתחבר לאנשים כאחים..
הכול אפשרי אצלנו בניגון הלב ואת כל זה עוטף חסד גדול ואהבה, בלי שיפוטיות, בלי מסר חד של מה נכון ואיך ראוי. הכול מותר. הכול אפשרי.
רובנו בוחרים ללבוש לבן. אבל גם מי שלובש משהו אחר מרגיש שייך. רובנו מתמסרים לתפילה אבל גם מי שלא מתפלל כלל, חש חלק מאתנו. יש חיבוקים. מגע. חיוך. מפגשי עיניים. תמיכה אנושית. ובתום יממה מופלאה יש תחושה שהצלחנו להגשים כמיהה שהייתה בנו עמוק בלבבות, ערגה שלא ידענו להגדיר ממש - כשהקמנו את ניגון הלב, לממש כיסופים שלמדנו לבטא בקול, ובלחש, בשיירה ובתפילה, בתנועה ובסיפור, ביחיד וביחד. זכינו. אשרינו.
רעות המר, נהלל
**
ישעיהו לייבוביץ' אהב להכריז על עצמו מידיי פעם "אני יהודי של יום הכיפורים" והיה מסביר למה יום כיפור זה ה יום, יומא, בכלל ובפרט.
בילדותי היה לנו יום כיפור משפחתי מיוחד וחווייתי, אבל אז באה המלחמה ההיא וטרפה אותו ואת משפחתי, ואני עברתי עשורים רבים של ימי כיפור מדכאים, נטולי כיוון וחסרי קהילה.
עד העשור האחרון שבו הצטרפתי לימי הכיפורים של ניגון הלב.
קשה לתאר במילים את החוויה המרוממת, המרנינה, המטהרת והמזככת שעוברת עלי ביממה הארוכה והנפלאה של יום כיפור. היא נבנית ממלאכת מחשבת של רבני ומובילי הקהילה ומהציבור המגוון המתאסף בה. היא כוללת דברי טעם וקישור שנהגו והוכנו בקפידה, מנגינות עתיקות וחדשות שמגיעות היישר לעמקי הנשמה, סידור תפילה מיוחד מלא כל טוב, שיחות נפש כלליות ופרטיות שמרטיטות את הלב, זיכרון אהובינו שהלכו לעולמם, התבוננות פנימה, ועוד ועוד. כל אלה מצטברים יחד לחוויה עמוקה כל כך, שהנשימה פשוט נעתקת, העיניים מצטעפות והלב מוצף ממש.
יום הכיפורים הוא היום הקדוש בשנה. אבל מה משמעותה של קדושה לאנשים חילוניים? האם היא נעדרת משמעות מעבר לפינוי הכבישים לאופני הילדים? האם משמעותה הצצה נדירה אל בית הכנסת עם תחושות הזרות וההדרה המתלוות לה? האם תחושת קדושה אפשרית בכלל במרחב חילוני?
ניגון הלב מציע הצעה חדשה.
יום הכיפורים שלו הוא אי של קדושה חילונית עמוקה ומשמעותית עבורי.
זה כבר עשור שהצטרפתי ללייבוביץ'. עכשיו גם אני יהודיה של יום הכיפורים.
תודה גדולה מאד לרבנים הנהדרים ולכל העושים במלאכת הקודש הזאת!
ענת ישראלי, טבעון
**
השנה הרגשתי בעיקר את הקהילה שהגיעה מכוונת ליום הכיפורים, בלב פתוח וברצון שלם. זה הורגש באווירה ובתפילה. יישר כוח, לצוות המוביל על הכנה של יום כזה וגם, היה רעיון מצוין להביא את הכיבוד בעצמנו. מיכל רזניק שפירא, יוקנעם
**
תודה על ההזדמנות לפגוש את ניגון הלב שלי..הופתעתי מאד לטובה מהארגון מהתוכן מהאווירה מהאנשים..נהינתי התרגשתי ואחרי הרבה שנים עברתי את היום הזה באופן יותר משמעותי. אביגיל שרה מת ים
**
עדין בענני הריגוש והתרוממות הרוח.
+ 25 שעות נדירות שטרם חוויתי
צום קל שבכלל לא שקל
כל כך הרבה רוח
כל כך הרבה ניגון
והמון המון לב.
נהניתי מכול רגע.
מחכה כבר לכיפור הבא
סיגל שיפמן, טבעון
**
להילה שלום רב,
עברו ימים אחדים מאז עברנו אתכם את יום הכיפורים.
חווינו חוויה עוצמתית המביאה אותנו לשתף בה את כל מי שמוכן להקשיב.
המיוחד בעינינו בין היתר, שזה היה מפגש לא עם אלוהים אלא עם אנשים. מאד אנושי ואישי בניגוד ליום כיפורים בבית כנסת אחר ללא קשר לזרם,
שהוא יותר טיכסי טכני ומכני.
המפגש היווה דוגמה נפלאה של תרבות יהודית חילונית ששואבת מן המקורות היהודיים וכמו בכל תרבות מכילה גם דת ( אפשר אפילו להפחית ממנה) לעומת רליגיוזיות שיש בה הרבה התרפסות ומידה מועטה של תרבות.
התפילות המלוות בשירה ערבה ובנגינה נעימה פתחו את הלבבות. אנשים יכלו לחלוק גם עם זרים אפיזודות מחייהם, חוויות, קשיים, מחשבות וחלומות אשר ביומיום הם אצורים עוצרים ומעכבים.
ועוד יש לשבח את ההרמוניה של השלשה המובילה בניצוחו הרגיש של שי.
ולבסוף אי אפשר בלי תודה לך הילה על הדאגה לפרטים גדולים וקטנים שאפשרו את הזרימה, לרעות על בחירת התמות והדוברים המרתקים ולאסתי שבלעדיה לא היינו אתכם...
תודה שקבלתם אותנו בלב חם ובמאור פנים.
מקווים מאד להיות עמכם גם בשנה הבאה.
חג שמח
נעמה ושמשון, תל אביב
.jpeg)
